פסק-דין בתיק תא"מ 19749-11-12

1.         תביעה על סך 1,344 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה מיום 21.11.11. סכום התביעה נוגע לנזק ישיר בסך 420 ש"ח ובסך  407 ש"ח בגין ירידת ערך.

2.         לשיטת התובעת, נהג הרכב נסע במעגל תנועה, כשלפתע הגיע מהנתיב המצוי מימין למעגל התנועה, אוטובוס הנהוג ע"י הנתבע, התפרץ לנתיב ושפשף את הכנף הקדמית ימנית של רכבה.

3.         אליבא הנתבע, שנהג באוטובוס, כבר נסע בתוך מעגל התנועה, כשרכב התובעת הגיע מאחוריו, נהגו לא התאזר בסבלנות, ועקף אותו מצד שמאל, כשהוא עולה בתוך כך על השוליים הפנימיים של מעגל התנועה, ופוגע באמצעות האנטנה שלו במראה השמאלית של האוטובוס.

4.         העידו בפני שני הנהגים. עדי הראייה שנסעו עם הנתבע לא העידו. לטעמי, לא ניתן הסבר מניח את הדעת לעובדה זו.

5.         עד התביעה חזר על הודעתו לתובעת, ציין כי רכבה נפגע משריטות בכנף ימנית-קדמית, ואישר כי "עלה" על המדרכה הפנימית על מנת לנסות להתחמק מהפגיעה.

            בניגוד להודעתו סמוך לתאונה לפיה לא הבחין בנזקים באוטובוס, טען בחקירתו הנגדית כי יש באוטובוס סימן והוא צילם זאת. התמונות לא הוצגו.

6.         הנתבע מסר גרסה ראשונה, לפיה הבחין ברכב התובעת מגיע ממולו. לאחר מכן, תיקן את גרסתו וטען כי הרכב נסע אחריו.

            הנתבע לא מסר גרסה סדורה לעניין אופן נהיגתו של עד התביעה. תחילה טען כי נסע אחריו, מיהר וצפצף לו שוב ושוב. 

אחר כך ציין, שהנ"ל הגיע במהירות עצומה, עקף אותו משמאל כשהוא נדחק בין האוטובוס לבין השוליים הפנימיים של מעגל התנועה.

לשיטתו, למרות שנסע במעגל התנועה בהטייה שמאלה, הצליח להבחין בראי ברכב התובעת מגיע מאחוריו ולעברו במהירות.

7.         דומני כי יש להעדיף את עדותו של עד התביעה. אינני סבורה כי נפלו בעדויותיו סתירות מהותיות. לעומת זאת, גרסתו של הנתבע השתנתה ללא הרף ואף איננה מתיישבת עם כווני הנסיעה וזוויות המבט במראות.

            הנתבע אישר כי לא היתה לו כל הפרעה בדרך,  ונכנס למעגל התנועה שהיה ריק. לא ברור כיצד לא הצליח להשלים את דרכו במעגל התנועה (היה עליו לעבור מחציתו על מנת להגיע לתחנת ההסעה של התלמידים), אם עד התביעה הגיע לככר ממולו וגם עליו היה לעבור את מחציתו, כדי להגיע לאחורי האוטובוס. גרסה זו איננה סבורה בעיני. כמו כן, לא סביר בעיני כי עד התביעה נסע במהירות גבוהה במיוחד מצד אחד, אך נסע אחרי האוטובוס תוך שצפצף שוב ושוב - מאידך.

            עדותו של עד התביעה כי האוטובוס התפרץ לדרכו מבלי לתת לו זכות קדימה, מתיישבת עם מקום ההתנגשות ועם תנאי הדרך.

8.         נותר לדון בשאלת הקשר הסיבתי, שבין נזקי רכב התובעת לתאונה בה עסקינן. אין מחלוקת שהתביעה לא הציגה תמונות נזק שצולמו בזמן אמת.

            הנתבע טען כי לא הבחין בנזקים (הדו"ח לקצין הרכב שהוצג בעת הדיון).

            אף אין מחלוקת כי חוו"ד התביעה הוכנה כשבעה חודשים לאחר התאונה, כשהרכב נבדק רק ב-14.06.12. לא בכדי לא נחקר עד התביעה ע"י ב"כ התביעה בחקירה ראשית בעניין זה, שכן עד התביעה העיד:

            "ש:      את הרכב שכרת?

             ת:       לא. רכב גישור עד לקבלת הרכב הקבוע" (עמ' 2 שורות 24-25).

לא ברור כמה זמן לאחר התאונה הוחזק הרכב ברשות העד ומה אירע בתקופה זו. התובעת לא מסרה הסבר כלשהו לבדיקת הרכב וצילומו במועד כה מאוחר יחסית למועד התאונה.  לא הוכח שלא אירעו ברכב פגיעות נוספות כשיש לזכור כי מדובר ברכב המיועד להשכרה.